החלטה בתיק דנ"מ 2644/04 - פסקדין
|
דנ"מ בית המשפט העליון בירושלים |
2644-04
27.9.2004 |
|
בפני : דורית ביניש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: השרון שרות טקסי בע"מ |
: 1. גבריאל נבון-ממונה תכנון תחבורה ציבורית-מחוזות תל-אביב והמרכז 2. אלכס לנגר-המפקח הארצי על התחבורה 3. טקסי המרכז בע"מ 4. עיריית נתניה 5. עיריית תל אביב |
| החלטה | |
בפניי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (השופטים ד' דורנר, א' א' לוי וא' חיות) בעע"מ 469/03 השרון שרות טקסי בע"מ נ' נבון (טרם פורסם).
המשיב 1, הממונה במשרד התחבורה על תכנון תחבורה ציבורית במחוזות תל-אביב והמרכז (להלן - הממונה), החליט להעניק למשיבה 3, חברת טקסי המרכז בע"מ (להלן: טקסי המרכז), רישיון להפעלת קו שירות במוניות מתל-אביב לנתניה. כנגד החלטה זו הגישה העותרת, המפעילה ברישיון קו שירות דומה, עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (עתמ 1117/02). טענתה של העותרת היתה כי ההחלטה להעניק את הרישיון לטקסי המרכז התקבלה בחוסר סמכות וכי ההליך בו התקבלה החלטה זו לקה בפגמים דיוניים חמורים ועל כן, יש לבטל את הרישיון. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה והעותרת ערערה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דן בערעור והחליט לדחותו. העותרת לא השלימה עם פסק דינו של בית משפט זה והגישה את העתירה שבפניי לקיום דיון נוסף.
טענתה המרכזית של העותרת בעתירתה לדיון נוסף היא, כי קיימת סתירה בין קביעה שקבע בית המשפט העליון בפסק הדין נשוא העתירה לבין קביעה שקבע בית משפט זה בהליך אחר - בשג"צ 1225/01 השרון שרות טקסי בע"מ נ' טקסי המרכז בע"מ (לא פורסם) - אשר הוגש במסגרת בג"צ 929/96 שמש נ' שר התחבורה (לא פורסם, להלן: בג"צ שמש). ביסוד ההליך בבשג"צ 1225/01 עמדה בקשה שהגישה העותרת לאכיפת צו בית משפט אשר, לטענת העותרת, ניתן בבג"צ שמש. לטענת העותרת, נתן בית המשפט העליון צו בבג"צ שמש אשר לפיו היה על חברת טקסי המרכז להפסיק להפעיל קווי שירות של מוניות מתל-אביב לנתניה ביום 15.3.99. יוסבר כי העתירה בבג"צ שמש הנ"ל עסקה גם היא ברישיון של טקסי המרכז והיא נמחקה לאחר שהצדדים באותו הליך הגיעו להסכמה ביניהם. לטענת העותרת, בעוד שהבקשה לאכיפת הצו שהגישה במסגרת בשג"צ 1225/01 נדחתה בנימוק שחברת טקסי המרכז לא היתה צד להליך בבג"צ שמש הרי שבפסק הדין נשוא העתירה נקבע כי חברת טקסי המרכז כן היתה צד להליך שנוהל בבג"צ שמש. לטענת העותרת, קביעות סותרות אלו עומדות בניגוד לעקרון "השתק פלוגתא" ומצדיקות קיום דיון נוסף.
טענה נוספת שהעלתה העותרת בעתירתה הופנתה כנגד יישום עקרון ה"בטלות היחסית" במקרה דנן. בין הצדדים להליך לא היתה מחלוקת כי החלטתו של הממונה, אשר נגדה עתרה העותרת לבית המשפט המינהלי, התקבלה תוך סטיה מהמדיניות המוצהרת של משרד התחבורה. המחלוקת בין הצדדים נסבה על הנפקות שיש לאותה סטיה ממדיניות והאם יש לבטל את ההחלטה שהתקבלה בגין סטיה זו. בפסק הדין נשוא העתירה נקבע כי בנסיבות המקרה דנן הסטיה מהמדיניות אינה מצדיקה את ביטול הרישיון וכי בהתחשב בעקרון ה"בטלות היחסית" יש לאשר את ההחלטה בדיעבד למרות הסטיה מן המדיניות (פיסקה 14 לפסק הדין). כנגד קביעה זו יצאה העותרת והיא העלתה בעתירתה טענות מטענות שונות נגד הכרעתו של בית המשפט בענין זה.
בסוף עתירתה העלתה העותרת טענה נוספת שהופנתה כנגד חיובה בהוצאות משפט בסך של 50,000 ש"ח לטובת טקסי המרכז. העותרת ציינה בעתירתה כי ידוע לה ש"רק לעתים נדירות מתערב בית משפט בסוגיית הטלת הוצאות משפט" אך למרות זאת היא העלתה טענה זו. ייאמר מיד כי אין כמובן מקום להתערבותו של בית משפט זה במסגרת עתירה לדיון נוסף בהוצאות משפט שהוטלו ועל כן טענה זו נדחית.
לאחר שעיינתי בעתירה, וכן במסמכים שצירופם לעתירה התבקש מאוחר יותר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות שכן טענותיה של העותרת אינן מגלות עילה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה. עיון בהחלטה שניתנה בבשג"צ 1225/01 מעלה כי הנימוק שניתן לדחית בקשתה של העותרת באותו הליך היה שהעותרת עצמה לא היתה צד לבג"צ שמש וכי ממילא לא ניתן בבג"צ שמש צו בר-אכיפה. לפיכך, אין יסוד לטענותיה של העותרת. מכל מקום, אין סתירה בין ההחלטה בבשג"צ 1225/01 לבין קביעתו של בית המשפט בפסק הדין נשוא העתירה, לפיה יש לראות את העתירה בבג"צ שמשכבקשה למתן רישיון מטעם טקסי המרכז. כמו כן, אין בין ענין זה לבין העקרון של "השתק פלוגתא" דבר וחצי דבר. גם טענותיה של העותרת בנוגע ליישום עקרון ה"בטלות היחסית" במקרה זה דינן דחיה. טענותיה של העותרת בענין זה הן טענות ערעוריות באופיין אשר מופנות כנגד הכרעה שהתקבלה על יסוד הנסיבות הספציפיות והמיוחדות של המקרה דנן. הכרעה זו לא שינתה דבר מההלכות שנקבעו בבית משפט זה ואין מקום לדון בה מחדש שכן, כידוע, דיון נוסף אינו ערעור נוסף והוא מיועד אך למקרים בהם נפסקה הלכה חשובה, חדשה או קשה. באשר לטענות האחרות שמעלה העותרת בעתירתה הרי שאלו נדונו כבר הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית משפט זה וגם בהן אין עילה לקיים דיון נוסף.
בסיום הדברים אוסיף עוד כי העתירה לדיון נוסף בפרשה זו הוגשה תוך התעלמות מתכליתו ואופיו של הדיון הנוסף. העותרת לא השלימה עם תוצאות ההליך בבית המשפט המינהלי ובבית המשפט העליון, והיא מבקשת לערער על פסק דין סופי. לא לכך נועד הדיון הנוסף, אשר יש לקיימו בעניינים עקרוניים בלבד המתייחסים לחשיבותה, לחידושה או לקשיותה של הלכה בשל ההיבט העקרוני ולא הפרטני.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתנה היום, י"ב בתשרי התשס"ה (27.9.2004).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|